<h1>רבינו ירוחם ני"ז ח"ה</h1>
<h2>דף ג:</h2>
ועוד פשוט והשואל בהן בלאו והעושה מעשה מאוב וידעוני וכיוצא בהן בסקילה. והנשאל בגלגלת הוי בכלל אוב וחייב מיתה. פי' ושואל במת אפילו על ידי השבעה הוי בכלל דורש אל המתים.
נשים המקטרות הבית בעשב שמריח ריח טוב כתב הרשב"א שאסור מפני שנראות כמקטרות לשד אבל אם עושות להסיר ריח רע מותר. המקטר לשד הוי עובד עבודה זרה ואפי' אינו מקטר לשם עבודה אלא לחבר הוי בסקילה כך פשוט בסנהדרין. וכתב הרמ"ה דשמעינן מהא דהמקטר לשד לחברו ולכופו לעשות רצונו חייב משום בעל אוב.
חובר חבר אסור בין חבר גדול כמו בהמות וחיו' גדולות בין חבר קטן כמו יתושים וכיוצא בהן ואפילו נחשים ועקרבים. פירו' לאספם על ידי לחש להתגרות זה בזה כך פשוט בסנהדרין. [ו]דוקא נחשים ועקרבים עצמן אבל ללחוש על נשיכתן מותר [לקמן ק"א ע"א]. ואם אינו יודע לחש ורודפין אחריו מותר לחבר כדמוכח בסנהדרין, וכן כתב רי"ף, וכתב שאסור ללחוש עליהן שלא יזיקו זולתי אם רודפין אחריו וכן כתב הרמב"ם. ורש"י פירש דלוחשין עליהן שלא יזיקו.
<h2>דף ו.</h2>
אסור לשמוע כלי שיר של ע"ז או להסתכל בנויי ע"ז כיון שנהנה בראיה כך מוכח בפסחים מההיא דאמר רבי שמעון בן פזי קול ומראה אין בהן מעילה אבל איסור יש בהן. וכן פשוט בשבת [קמ"ט ע"א] דאסור להסתכל בצורו' משום אל תפנו וגומר, וכתבו המפרשים דוקא שעשויה הצורה לעבודה זרה אפילו לא עבדוה עדין, אבל לנוי מותר כדאמרי' [ע"ז נ' ע"א] בנן של קדושי' לא הוו מסתכלי בצורתא דזוזא מכלל דלאחרים מותר, וכן כתב הרא"ש.
